הליך חדלות פירעון בהוצאה לפועל - מהם השלבים?

1. הגשת בקשה על ידי החייב או באמצעות ובסיוע עורך דין.

2. בחינת תקינות הבקשה על ידי מזכירות ההוצאה לפועל ולאחר מכן הבקשה תועבר לרשם ההוצאה לפועל.

3. אם רשם ההוצאה לפועל מצא שהחייב מתאים להליך, הוא יזמן ישיבת הסדר תשלומים בין החייב לנושים.

4. קיום ישיבת הסדר תשלומים בין החייב לנושים.

המטרה היא לסיים את ההליך ביעילות ובמהירות. אם ההצעה התקבלה, בסיום הסדר התשלומים, החייב יסיים עם חובותיו.

5. ככל שהצעת ההסדר לא צלחה בפעם הראשונה, רשם ההוצאה לפועל יכול לשקול זימון אסיפה נוספת במעמדו ויכול לחקור את החייב.

6. ככל שישיבות ההסדר לא צלחו, רשם ההוצאה לפועל ייתן צו לפתיחת הליכים.

7. תחילת תקופת ביניים מיום מתן צו פתיחת הליכים עד למתן צו שיקום כלכלי.

8. דיון ומתן צו לשיקום כלכלי לחייב. הצו יכול לכלול חובת תשלומים במסגרתה החייב ישלם צו תשלומים חודשי ("תכנית פירעון") ומימוש נכסים וזכויות של החייב. ככל שהחייב יעמוד בחובת התשלומים ויעמוד בכל התנאים שייקבעו על ידי הרשם, בסוף התקופה יקבל צו הפטר. אפשרות נוספת היא, שבמעמד הדיון, הרשם ייתן לחייב צו הפטר לאלתר, ובאותו רגע, החייב מסיים עם חובותיו ויוצא לדרך כלכלית חדשה או שהרשם יורה כי לאחר מימוש זכויותיו של החייב הוא יקבל צו הפטר ללא תשלום צו תשלומים חודשי.

9. יצוין, שככל שנפל פגם בהתנהלותו של החייב בהליך חדלות הפירעון, הרשם רשאי להורות על ביטול ההפטר ולשנות את הצו לשיקום כלכלי. אפשרות נוספת היא, שהרשם יורה על ביטול הליך חדלות הפירעון.

"האותיות הקטנות":

1. יוער, שבהליך של חדלות פירעון נבחנת התנהלותו של החייב לפני פנייתו להליך וגם בזמן היותו בהליך.

2. לכן, חייב שלגביו התגלה חוסר תום לב באחד מן השלבים - הליך חדלות הפירעון עלול לעלות למסלול של ביטול ההליך עוד לפני שתקיים דיון בפני כבוד רשם ההוצאה לפועל וגם לאחריו. מנגד, אם יכולת ההשתכרות של החייב לא עולה על צרכי המחייה הבסיסיים שלו, ואין לו נכסים שניתן לממש ולמעשה אין עוד תועלת בהמשך ניהול הליך חדלות הפירעון, יינתן לחייב צו הפטר לאלתר, ללא תכנית לשיקום כלכלי (כלומר: לאחר כ-12 חודשים, החייב יקבל צו הפטר מבלי לשאת בתכנית פירעון = פטור מחובות).

3. עוד יש לציין שהליך חדלות הפירעון יכול להיות הליך ארוך עם עלויות גבוהות למדינה ולכן מוצע לחייבים הבוחרים לפנות להליך זה, להשכיל לעשות שימוש נאות בהליך הן בכדי לשרת את אינטרס החייבים לקבלת צו הפטר מחובותיהם והן בכדי להגשים את תכלית החוק מבלי לבזבז משאבי ציבור לשווא (הקצאת עובדי מדינה לטיפול בתיק, שופטים, רשמים, נאמנים וכו').

4. ככל שהליך חדלות הפירעון יבוטל, לחייב תיקבע "תקופת צינון" עד שיוכל להגיש בקשה חדשה. אורך התקופה נע בין שנה לעד שנתיים וחצי עד שניתן יהיה להגיש בקשה חדשה למתן צו לפתיחת הליכים. לכן, חשוב לעשות שימוש נאות בהליך (ע"א 8673/13 אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי שהיא שרירה וקיימת גם לאחר כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון וראו: רע"א 663/21). 

5. לא כל הליכי חדלות הפירעון דומים. יש להבחין בין חייבים שיש להם נכסים ברי מימוש לבין חייבים שאין להם זכויות או נכסים משמעותיים למימוש.

6. את כל האמור לעיל, יש לסייג ומומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום חדלות הפירעון בכדי לעשות "תיאום ציפיות" לחייב בין הפרסומים השונים שרצים ברשתות החברתיות בימים אלה, לבין הנסיבות הפרטניות של החייב (להמשך קריאה: מיתוסים על הליך פשיטת רגל/ מיתוסים על הליך חדלות פירעון). 

7. לטעמי, תיאום ציפיות שכזה הוא בגדר חובה, ויאפשר לחייב לקבל תמונה ריאלית ביחס למה עלול לקרות אם יפנה להליך של חדלות פירעון. כמו כן, חשוב להבין שצו הפטר לא יימחק בהכרח את כל החובות של החייב כגון: חוב מזונות, חובות שנוצרו במרמה וקנסות פליליים. לכן, חשוב לקבל הסבר מקיף ולהתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום חדלות הפירעון.