הרמת מסך

משמעות סעיף 6 - מסדיר את האפשרות להרים את מסך ההתאגדות המפריד בין חברה לבין בעלי מניותיה. 

כלי זה של הרמת מסך מהווה חריג לעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה. 

בהתאם לפסיקות בתי המשפט, יש להשתמש בכלי של הרמת מסך במשורה ובאופן זהיר.

ראשית, ניתן להשתמש בכלי של הרמת מסך במקרה שמדובר במקרה "שבנסיבות הענין נכון וצודק לעשות כן".

לא מדובר בעילה עצמאית, אלא, יש לבחון האם מתקיימים אחד מהמצבים המפורטים בסעיף 6 לעיל:

 כאשר השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה כדי להונות אדם;

 או 

לקפח נושה של החברה;

 או 

באופן הפוגע בתכלית החברה, ותוך נטילת סיכון בלתי סביר ביחס ליכולתה לפרוע את חובותיה. 

שנית, מדובר במקרים חריגים בלבד, מקרים שהם עשו שימוש פסול באישיות המשפטית הנפרדת של החברה.

שלישית, יש להוסיף לתנאים לעיל את שאר תנאי סעיף 6 לעיל:

• מודעות - למשל, בעל המניות היה מודע לשימוש הפסול באישיות המשפטית הנפרדת של החברה, לרבות מצב של "עצימת עיניים". למשל: בעל המניה חשד שנעשה שימוש פסול אך נמנע מלברר על כך.

• התחשבות בשיעור אחזקותיו של בעל המניות בחברה - בדרך כלל, מדובר בבעלי מניות עם שיעור אחזקות משמעותי שמקנה לו מעורבות או פיקוח על פעולות החברה. 

• מידת קיום חובותיו של בעל המניות כלפי החברה - בחינת קיום חובות בעל המניות ובעל השליטה ובעל כוח הכרעה בחברה לפעול בתום לב ובדרך מקובלת כלפי החברה ובעלי המניות האחרים בהפעלת זכויותיו ובמילוי חובותיו בחברה. 

• היקף יכולתה של החברה לפרוע את חובותיה. 

למשל, מצב של "מימון דק" בחברה הוא מצב שבו קיים חסר ניכר בהונה העצמי של החברה ביחס לאופי עסקיה ובסיכונים שהיא לוקחת על עצמה.

 מצב של מימון דק כאמור לעיל' משפיע על יכולתה של החברה להבטיח את פירעון חובותיה לנושים (לדוגמה: לחברה אין מספיק כסף לשלם לספקיה).

מימון דק הוגדר על ידי פרופ' פרוקצ'יה כך:

""מימון דק" בחברה מתרחש כאשר ההון העצמי שהושקע בחברה, או סך כל נכסי החברה, אינם מספיקים לכסות את התחייבויותיה בשים לב לחיובים העלולים לצמוח בדרך העסקים הרגילה מניהולו של העסק. מימון דק יתרחש כאשר אין לחברה נכסים מספיקים לכיסוי הפסדים הצפויים מסיכונים עיסקיים שהיא מעורבת בהם, או כאשר נכסיה של החברה בנויים במידה רבה מהלוואות בעלי מניות, אשר יחסם לחברה בכובעם כמלווים הוא כיחס הנושים החיצוניים לתאגיד (פרוקצ'יה, מימון דק, עמ' 527) 

כאמור לעיל, המצב של "מימון דק" מעמיד את החברה בסיכון להגיע למצב של חדלות פירעון - מצב בו החברה לא תוכל לעמוד בחובותיה השוטפים.

כמו כן, מימון דק, מלמד לכאורה, שבעלי המניות מעדיפים את תועלתם האישית על פי תועלת החברה ואחריותה כלפי נושיה. 

ככל שזהו המצב, מנהלי החברה או בעלי מניותיה עושים במסך ההתאגדות של החברה שימוש אסור כשהם 'נהנים' מסיכויי הרווח של החברה אבל באותו זמן לא חשופים לסיכוני ההפסד של החברה – המגולגלים בנסיבות אלו אל כתפיהם של הנושים החיצוניים. 

התנהלות זו של בעלי המניות, מהווה שימוש פסול באישיות המשפטית הנפרדת של החברה, התנהלות שעשויה לקפח את נושיה.

לכן, במקרה חריג וקיצוני של מימון דק - הדבר עשוי להוות הצדקה לשימוש בכלי של הרמת מסך ולייחס לבעל המניות בחברה - את חובות החברה.

מצד שני, לא בכל מקרה של "מימון דק" יורם מסך ההתאגדות:

בע"א 4263/04 מבהיר ביהמ"ש כי:

"מצב שבו המימון הדק בחברה מטיל על נושי החברה את מלוא הסיכונים לפעילותו העסקית של התאגיד, תוך ניטרולם של בעלי המניות מאיזור הסכנה, ומיקומם במתחם הזכויות לרווחים בלבד, מצביע מעצם טיבו על מציאות עסקית מעוותת שיש בה אי-הגינות מובנית, המצדיקה לעתים, התערבות שיפוטית כדי להסיר את העיוות, גם בלא שנדרש לתור אחר יסודות אחרים ונוספים של חוסר תום לב בהתנהלות החברה כדי לבסס טעם טוב להתערבות שיפוטית. עם זאת, עשויים להידרש תנאים נוספים לצורך כך כגון, למשל, התניית ההתערבות בקיצוניות המימון הדק, קיום מודעות של בעל המניות למציאות המימון הדק ולמשמעותו, היקף החובות החייבים בפרעון, מודעותו של הנושה החיצוני למימון הדק ויכולתו להגן על עצמו מפני סיכונים בהתקשרות עם החברה, וכיוצא באלה."

מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקיא בדיני תאגידים ולבחון, האם בנסיבות המקרה הספציפי קיימת תשתית לסעד של הרמת מסך ההתאגדות.