האם יש חובה ששותפות תעשה בחוזה כתוב?

תשובה: חוזים ניתן לעשות גם בעל פה (חוץ מחוזים שחייבים להיעשות בכתב).

לעיתים, שותפות מתקיימת בין חברים או בני משפחה שלא חתמו על חוזה ביניהם לפני שהתחילו את הפעילות העסקית, וגם לא ירדו לעומקם של פרטים בנושא הכנסות.

לפי הפסיקה: "ניתן לייסד שותפות לא רק בהסכם בכתב, אלא גם בהסכם מכללא הנלמד מהנסיבות ומהתנהגותם של הצדדים לשותפות" ראו ת"א (ת"א) 2023/04 כחול מקבוצת הפרדס בע"מ נ' מרחבים ירוקים בע"מ פסקה 14 [פורסם בנבו] (28.6.2011) וראו גם ע"א 727/88 שוורץ נ' רונן, פ"ד מו(5) 851, 855 (1992).

כשמגישים תביעה כנגד שותף, מי צריך להוכיח שהתקיימה שותפות?

תשובה: הנטל להוכיח קיומם של קשרי שותפות מוטל על הטוען לקיומם (ראו ע"א 7065/15 יונה לוי נ' נחלת א.מ בניה ויזום בע"מ [פורסם בנבו] פסקה 8 (28.1.2018))."

חשוב לציין, שאין מבחן בודד שלפיו יקבע האם מערכת היחסים עולה כדי שותפות.

זהו תפקידו של בית המשפט לבסס הכרעתו לאחר בחינת פרמטרים שונים ומגוונים (ראו ת"א 1083/06 עו"ד צדקיהו הרמולין נ' עו"ד שרגא פ. בירן, [פורסם בנבו] פסקה 20 (17.9.2009)), כאשר סעיף 2 לפקודת השותפויות מונה מספר שיקולים שיש לתת עליהם את הדעת לשם הכרעה בשאלה אם נוצרו קשרי שותפות."

מהם 3 התנאים הבסיסיים לקיומה של שותפות?

1. קיומו של עסק;

2. שני אנשים שמנהלים אותו;

3. מניע משותף להפקת רווחים;

"מכאן, שהתנאים הבסיסיים לקיומה של שותפות הם קיומו של עסק, שני אנשים שמנהלים אותו יחד, ומניע משותף להפקת רווחים. נוסף על כך, נמנו בעניין שוורץ אינדיקציות שונות שעשויות לסייע בקביעה האם קשר כזה או אחר מהווה הלכה למעשה שותפות במובנה המשפטי, ובכלל זאת כוונת הצדדים להיות שותפים והשתתפות הצדדים ברווחי העסק; הצגתם של הצדדים לציבור כשותפים ומשכם של היחסים בין הצדדים [עניין שוורץ, 854; סעיף 2(8) לפקודת השותפויות; ע"א 682/87 הפניקס הישראלי נ' אקרמן, מג(2) 82, 830 (1989)]. אין מדובר ברשימה סגורה ומשקלם של הפרמטרים השונים יקבע על ידי בית המשפט בהתאם להקשר ולנסיבות הדברים [ת"א (ת"א) 1083/06  עו"ד צדקיהו הרמולין נ' עו"ד שרגא פ. בירן, [פורסם בנבו] פס' 21 (17.9.2009)].

איך בית המשפט בוחן האם התקיימה שותפות?

תשובה: "השאלה, מתי הממצאים העובדתיים מצטברים מצביעים על קיומה של שותפות היא שאלה משפטית, אך קביעת התשתית העובדתית העולה מעל פני הראיות באשר לקיומה של שותפות שאלה שבעובדה היא [...] עמדנו על כך לא אחת בפסיקתנו והתגבשו קווים מנחים לבחינת הנושא. כך אצלנו וכך גם בהלכה המקובלת בדין האנגלי והאמריקאי. כך למשל ראוי לבחון, בין היתר, את אלה: 

הכוונה של הצדדים להיות שותפים; 

הצגתם של הצדדים לציבור כשותפים; 

השתתפות הצדדים בנכסים ובחזקה של העסק; 

הזכות השווה של הצדדים לנהל את העסק; 

הזכות ההדדית של הצדדים לחייב זה את זה בענייני העסק; 

השתתפות הצדדים ברווחי העסק; 

מישכם של היחסים בין הצדדים" (ראו: ע"א 167/89 תנעמי נ' חמסי, [פורסם בנבו] פסקה 10 (7.4.1992))."

מהו ההבדל בין שותפות לבין מיזם משותף?

תשובה: הסממנים שמאפיינים מיזם משותף נקבעו בפסק הדין המנחה בע"א 5876/06 אינטגרציה אנכית בע"מ נ' ראדא תעשיות אלקטרוניקה בע"מ [פורסם בנבו] (04.02.2009)‏‏:

"בלא לקבוע תנאים נוקשים מדי, ניתן לשרטט מספר סממנים המאפיינים את ה"מיזם המשותף" כמוסד עסקי, עליהם עמדו בתי המשפט בהכירם בהתארגנויות מסוימות כ"מיזם משותף". ניתן לומר כי על מנת שהתארגנות עיסקית תהווה "מיזם משותף", צריכה ההתארגנות להיות בחוזה, מפורש או משתמע, המעיד על כוונת הצדדים (שניים או יותר) לשתף פעולה באשר ליוזמה עסקית מוגדרת להשגת מטרה משותפת (השאת רווחים או ייצור משותף של מוצר או מתקן), שבמסגרתה מתקיים ביניהם שיתוף משאבים (הון, ידע או כישורים); מתקיימת שליטה משותפת על ניהול המיזם (אם כי אין הכוונה בהכרח ובכל מקרה לאחוזי שליטה שווים במיזם); וקיימת חלוקת רווחים והפסדים בין הצדדים למיזם.... העובדה כי מדובר בשיתוף פעולה המוגבל לפרויקט עסקי מסוים בלבד, מבדילה את המיזם המשותף משותפות. מאידך גיסא מבדילים המאפיינים שאוזכרו את המיזם המשותף מחוזה קבלנות רגיל, במסגרתו מספק צד אחד לעסקה שירותים תמורת תשלום. עוד ראוי להדגיש כי הסכם שבמסגרתו מתחייבים צדדים לפעול לקידום מטרה כלכלית משותפת אין בו לכשעצמו כדי להפוך את ההסכמה למיזם משותף."

מה הצעדים שיש לנקוט כנגד שותף שלא משתף בהכנסות? או שותף שמכחיש שיש שותפות או מיזם משותף?

תשובה: בשלב הראשון, מומלץ להתייעץ עם עורך דין ולפרוס בפניו את הסיפור המלא כדי לתת את ההמלצה הנכונה והמושכלת ביותר עבור השותף שנפגע.

לדוגמה: אם ישנן מספיק ראיות לקיומה של שותפות או מיזם משותף, ייתכן שיומלץ לשותף שנפגע להגיש תביעה כספית כנגד השותף הפוגע.

לצד התביעה הכספית, ייתכן שיומלץ להגיש תביעה למתן חשבונות והתחשבנות שבמסגרתה ייאלץ השותף הפוגע לחשוף את המסמכים החשבונאיים של השותפות ולאחר מכן תתקיים התחשבנות שבה יוכרע מהו הסכום שהשותף נדרש לשלם לשותף שנפגע.