הסדר נושים בפשיטת רגל

ובחדלות פירעון

האם כדאי לפנות להסדר חוב עם הנושים?

להסדרי חוב מחוץ לבית המשפט יש יתרונות בעבור החייב וגם בעבור הנושים. 

מדוע?

בראש ובראשונה, היתרון הוא מבחינת עלויות כספיות, לכל המשתתפים בהליך חדלות הפירעון.

כשחייב נכנס להליך פשיטת רגל (היום: הליך חדלות פירעון), למעשה ניהול ההליך עובר לידי נאמן, ממונה או רשם ההוצאה לפועל ובית משפט.

הכניסה להליך שיקום כלכלי מלווה בעלויות לכל המשתתפים.

כך למשל:

1. החייב נדרש לשלם אגרה בגין הגשת הבקשה לחדלות פירעון.

2. יש לממן את הוצאות הנאמן שמנהל את ההליך. שכרו של הנאמן ממומן מתשלומיו החודשיים של החייב ומהנכסים של החייב שהנאמן מממש במהלך הליך חדלות הפירעון (החייב מממן את שכר טרחת הנאמן שמקבל את שכרו לפני הנושים).

3. הנושים נדרשים לשלם אגרה כדי להגיש תביעת חוב לנאמן.

4. פיקוח של הממונה על הליכי חדלות פירעון על הנאמן דורש הקצאת משאבים של המדינה.

5. פיקוח של בית המשפט על ההליך דורש הקצאת משאבים של המדינה.

לכן, כשהחייב ונושיו מצליחים להגיע להסדר חוב מבלי שהחייב מגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים או כשהנושים לא מגישים בקשת נושה כדי שחייב יקבל צו לפתיחת הליכים - כל המשתתפים חוסכים משאבים.

היתרון המרכזי לנושה של החייב בהגעה להסדר מחוץ לבית המשפט או בהוצאה לפועל (במידה שהחייב אכן משלם) הוא בחסכון של עלויות עורכי דין שיבצעו את הגביה עבור הנושים וגם - קבלת כסף מהחייב שקודם לכן תקופה ארוכה לא שילם את חובותיו.

כמו כן, כשנושה מסכים להצעת הסדר מצד החייב מחוץ לבית המשפט, הנושה לוקח בחשבון שאם החייב יכנס להליך חדלות פירעון, במקום שהנושה יקבל סכום וודאי מהחייב עבור הסדר החוב ותוך תקופה קצרה יחסית, הנושה יאלץ להסתכן בכך שהנאמן שיכריע בתביעת החוב שהנושה הגיש, יפחית ריביות שהחוב צבר במהלך תיק ההוצאה לפועל שהנושה פתח כנגד החייב לפני מספר שנים וגם יאלץ להמתין מספר שנים עד שיראה את הדיבידנד מתשלומי החייב.

לא פעם, ככל שמדובר בתיקי הוצאה לפועל ישנים, מדובר בהפסד של עשרות ואף במאות אלפי שקלים מריביות. 

מסיבה זו, לפעמים, כשרואים פרסומים ברשתות החברתיות שחייב הגיע להסדר חוב עם הנושה ומשלם סכום זעום לנושה במסגרת תיק ההוצאה לפועל מדובר בקניית הסיכון על ידי הנושה. 

היתרון השני לטעמי בהליך הסדר נושים הוא ודאות.

בקצרה: החייב יודע כמה הוא צריך לשלם לנושה כדי שהנושה ימחל לו על חלק מהחוב. 

מהצד השני, הנושה יודע (או יותר נכון, סומך על התחייבותו של החייב או של צד ג' כמו קרוב משפחה של החייב) שתוך זמן קצוב הנושה יקבל את הסכום המוסכם בהסדר.

החלופה לשני הצדדים במקרה הזה, אם לא מגיעים להסכמה היא שהחייב יכול לפנות להליכי חדלות פירעון (או שהנושה יכניס את החייב להליך חדלות פירעון) ואז:

• לחייב יקח זמן רב יותר לסיים עם חובותיו.

• לנושה ייקח זמן רב יותר עד שיראה את חובו.

לכן, עד כאן, קראתם על יתרונותיו של הסדר חוב.

מהם התנאים לאישור הסדר חוב בפשיטת רגל?

כדי לאשר את הצעת ההסדר צריך שיתקיימו 2 תנאים בסיסיים בסיסיים:

1. שההצעה תאושר באסיפת נושים ברוב מניין של משתתפי האסיפה (נגיד 6 נושים בעד ההצעה ו-4 נגד).

2. בנוסף, ההצעה תאושר ברוב ערך שלא יפחת מ-75% לפחות מנשיית הנושים המשתתפים (חוב של מליון ₪, בדוגמה למעלה, לפחות נושים שמחזיקים ביחד בחוב של 750,000 ₪ יתמכו בהצעה).

אם ההצעה עברה, היא תוגש לאישור בית המשפט.

המשיכו לקרוא.

אם בית המשפט יאשר את ההצעה – ההצעה תחייב את כל הנושים, גם את הנושים שהתנגדו להצעה, גם את אלו שלא השתתפו באסיפה, וגם נושים שלא שלחו את עמדתם הכתובה להצעה.

בדרך כלל, בית המשפט בודק האם ההצעה סבירה, את התועלת שלה מבחינת הנושים ואת התנהלות החייב.

בדרך כלל, בית המשפט לא ייטה להתערב בהחלטת הנושים ובשיקול דעתם מטעמים של שיקולי כדאיות כלכלית:

"בית המשפט של חדלות פירעון אינו נוטה (לבד ממקרים קיצוניים וחריגים ביותר), להתערב בשיקול דעתה של אסיפת הנושים. זאת, ככל שמדובר בבחינה והערכה של כדאיותו הכלכלית של הסדר הנושים ושל מאזן הסיכוי והסיכון הטמון בו, אף אם, לדעתו של בית המשפט, טעו הנושים ברובם בשיקול דעתם והוא היה מגיע לתוצאה שונה לו היה עומד בנעליהם". (ורדה אלשיך וגדעון אורבך הקפאת הליכים – הלכה למעשה (מהדורה שניה, 2010), עמ' 931)

יצוין שלפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח – 2018, על בית המשפט, בבואו לאשר הצעה להסדר חוב שקיבלה את תמיכת הרוב הנדרש של הנושים, לשקול בין היתר "שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך" וכן שיקולים הנוגעים לטובת הציבור (סעיפים 86(ב) 324(א) לחוק)). 

יוער שבהליך של חדלות פירעון ניתן להגיש בכל שלב הצעת הסדר חוב לנושים לבית משפט השלום אם חובותיו של האדם מעל 161,000 ש"ח (נכון לשנת 2023). אם בית המשפט יחליט להעביר את ההצעה לנושים, בית המשפט ימנה "מנהל הסדר" שיהיה אחראי על ניהול הצעת ההסדר. 2 התנאים הבסיסיים להצלחת ההסדר דומים לתנאים בתחילת המאמר.

האם נושה יכול לכפות על חייב הסדר נושים?

למעשה, חוק חדלות פירעון מנע את האפשרות מהנושה לכפות הסדר חוב על החייב שהוא אינו מעוניין בו, ללא צו שיפוטי.

כלומר, אם החייב לא מסכים להצעת ההסדר שהנושה הציע לו מחוץ לבית המשפט או בהוצאה לפועל, לנושה יש אפשרות לפתוח בהליכי חדלות פירעון כנגד החייב (בעל כורחו), שבמסגרתם תיקבע לחייב תכנית לשיקום כלכלי. 

לסיכום:

הליכי הסדר עם הנושים חוסכים משאבים לחייב, לנושים וגם למדינה.

למרות היתרונות בהליכי הסדר נושים גם לחייב וגם לנושים (חסכון במשאבים, זמן, וודאות ועוד), לא תמיד הנושים מסכימים להגיע להסדר חוב עם החייב מהסיבה שההצעה של החייב נמוכה מדי או שהם ממתינים שהחייב יזכה בירושה (גם זה קורה).

אם חייב מצליח להגיע להסדר חוב עם נושיו במסגרת הליך חדלות פירעון, בדרך כלל, בית המשפט לא ייטה להתערב בשיקול דעתם של הנושים שקיבלו את ההצעה ולא יחליף את שיקול דעתם ובשיקול הדעת שלו. 

יש לציין שבית המשפט הוא לא "חותמת גומי" שתאשר את ההסדר באופן אוטומטי ובית המשפט ייבחן גם לא לאשר את ההסדר אבל מדובר במקרים חריגים של חוסר סבירות או חוסר הגינות.

חשוב לציין שהליכי הסדר לא פוטרים את החייב מחובות שאינם ברי הפטר, כמו חוב מזונות למשל או חוב שנוצר על רקע פלילי.

מומלץ להסתייע בעורך דין העוסק בדיני חובות.