הסיבות לחוב במגזר הערבי

ביום 10.03.2019 פורסם מחקר שבוצע על ידי גב' יולנדה גולן מהאגף לתכנון ומדיניות ברשות האכיפה והגביה לשכת ההוצאה לפועל, שמטרתו העיקרית, היא לנסות להבין את דפוסי ההתנהגות בצבירת חובות, את דרכי ההתמודדות עם החוב של החייבים בחברה הערבית, ועד כמה החוב מפריע בחיי היום יום. מלאכת איסוף הנתונים התפרסה על גבי שנה וכללה 179 נבדקים.

בין היתר, ממצאיו העיקריים של המחקר לפי תשובות המשיבים לשאלות להלן:

1.    רבים מהגברים שהשיבו הם נשואים ועובדים בעבודות כפיים, אשר מתוגמלות בשכר נמוך. רובן של נשות המשיבים לא עובדות ועסוקות בטיפול בבני המשפחה ובמשק הבית.

2.    רוב המשיבים השיבו שהחוב מפריע להם בחיי היום יום.

3.    הסיבה השכיחה ביותר לאי תעסוקה בקרב המשיבים היא בעיה בריאותית. כשמצבו הבריאותי של החייב אינו תקין הוא יעדיף להישאר בבית מאשר לצאת לעבודה.

4.    באוכלוסייה הערבית הבעיה הבריאותית מפריעה למהלך התקין של החיים יותר משהיא מפריעה  באוכלוסייה היהודית.

5.    כשמדובר על נשים חייבות, נמצא שיש הבדל משמעותי לפי אזור מגוריהם : באזור הדרום, הן כלל לא עובדות והסיבה העיקרית היא שהן עסוקות בטיפול בבני המשפחה ובמשק; באזור המשולש, מחציתן של הנשים עובדות בעבודות כפיים ומחציתן לא עובדות בעיקר מהסיבה של טיפול בבני המשפחה ובמשק הבית; באזור הצפון, מרבית הנשים עובדות בעבודות משרדיות.

6.    הסיבה הנפוצה להיווצרות החוב במערכת הוצאה לפועל בקרב המשיבים ללא הבחנה בין אזור גיאוגרפי היא התנהלות כלכלית לא נכונה, הכוללת בתוכה אי עמידה בהחזר הלוואות, אי יכולת לנהל את ההוצאות או מול ההכנסות, פזרנות המתבטאת בשימוש מופרז במסגרות אשראי וכדומה.

7.    הסיבה השנייה הנפוצה נמצא כי הסיבה שונה בכל אזור גיאוגרפי: באזור הצפון - כישלון עסקי, באזור הדרום- אובדן הכנסה ובאזור המשולש התחייבויות בגין ערבויות שניתנו לאחר.

8.    רוב החייבים שהשיבו לשאלות הסוקרים דיווחו כי ניסו להתמודד עם החוב אך רק 9% מהם הצליחו לסגור את תיקי ההוצאה לפועל.

9. "התמונה המצטיירת היא שמרבית החייבים מהחברה הערבית משתייכים למשקי בית שבהם ישנו מפרנס יחיד שהוא הגבר, לכן הכנסתם נמוכה. כתוצאה מכך, רמת החיים של משקי בית אלו אף נמוכה. בשל ניהול כלכלי שגוי ולא מתוכנן ניכר כי החייבים נכנסים אל תוך מעגל החובות."

במהלך השנים בהן עסקתי בתחומי המשפט של הוצאה לפועל, פשיטות רגל וחדלות פירעון שוחחתי ואף חקרתי מספר רב של חייבים וחייבות מהמגזר הערבי אשר תיארו בפני תמונה דומה ביחס לתמונה המצטיירת במחקר שפורסם על ידי רשות האכיפה בשנת 2019. רובם של החייבים היו גברים נשואים, מפרנסים יחידים, עם מספר ילדים, ונשותיהם לא עבדו. אכן, ובאופן לא מפתיע, הסיבה העיקרית ליצירת החובות היא התנהלות כלכלית לא נכונה ובמונח יותר עממי "קפיצה מעל הפופיק". רבים מהחייבים סיפרו לי שנטלו הלוואה לרכישת רכב, במקביל נטלו הלוואות "קטנות" מהבנק, סייעו לבני משפחותיהם וטענו שרוב כספי ההלוואות שימשו לצרכי מחייה. כשהגיע שלב בו לא יכלו לעמוד יותר בהחזר ההוצאות, החייבים הפסיקו את החזרי החובות ומכאן דרכם לקריסה הייתה מהירה.

אני סבור שלמרות שמספר המשיבים לסקר לא היה גבוה (179), ניתן לומר שהתמונה הראשונית שהתקבלה היא די דומה למציאות בה החייבים הגברים במגזר הערבי הם מפרנסים יחידים, נשותיהם לא עובדות/ מובטלות והתא המשפחתי נוטל התחייבויות מעבר ליכולת הכלכלית האמיתית שלו. במקביל, מספר הילדים גדל ואיתו גם ההוצאות החודשיות. יש לקוות שכלי השיקום הכלכלי ישתפרו ישתכללו בכדי למנוע מצב שבו אדם צובר חובות בגיל צעיר יחסית ונאלץ לחיות בחובות במשך שנים. במקביל לכך, יש לעודד לימוד על התנהלות כלכלית נכונה כבר מגיל צעיר בבתי הספר הן בחברה היהודית והן בחברה הלא-יהודית, וכן ריסון "תרבות הצריכה" או "תרבות הצריכה המופרזת" על ידי חינוך שמתחיל מגיל צעיר בבית. יחד עם האמור לעיל, יהיה מעניין לקרוא מחקרים עתידיים נוספים בנושא (שבו יהיה מספר מרואיינים רב ככל הניתן) וכן ללמוד האם הדור הצעיר (בניהם ובנותיהם של אותם חייבים שהשתתפו במחקר) יפיקו מסקנות בבגרותם, מהתנהלותם הכלכלית הלא נכונה של הוריהם.