הקצבת מזונות לקטינים בהליך חדלות פירעון

סעיף 179 לחוק חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 קובע כדלקמן:

"179. (א)  היה ליחיד חוב מזונות שהוא חייב בו על פי פסק דין ושזמן פירעונו חל לאחר מתן צו לפתיחת הליכים, יחולו הוראות אלה:

(1)   עם מתן הצו לפתיחת ההליכים, יורה הממונה כי לאדם הזכאי למזונות יוקצב סכום שישולם לו, מעת לעת, מהכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר או מתוך נכסי קופת הנשייה, עד להכרעת בית המשפט בעניין זה; הסכום שיוקצב יהיה בגובה הסכום ששולם לזכאי למזונות לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, אלא אם כן מצא הממונה כי יש הצדקה להפחיתו;

(2)   עם מינויו, יפנה הנאמן לבית המשפט בבקשה שיורה כי לאדם הזכאי למזונות יוקצב סכום שישולם לו, מעת לעת, מהכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר או מתוך נכסי קופת הנשייה, עד לסיום תקופת התשלומים ואם ניתן לו הפטר לאלתר – עד למועד מתן ההפטר בצו לשיקום כלכלי.

       (ב)  הממונה או בית המשפט, לפי העניין, רשאי להקציב סכום כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2) אף אם לאחר ההקצבה דמי המחיה שיישארו בידי היחיד לפי סעיף 156 או סעיף 162(א)(1) יפחתו מהסכום הפטור מעיקול לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.

          (ג)   הקצבה לפי סעיף קטן (א), דינה כדין תשלום על פי פסק דין."

כשיש פסק דין למזונות והחייב דיווח עליו לממונה/ לרשם ההוצאה לפועל:

השלב הראשון הוא שהמזונות יוקצבו לזכאים למזונות בצו לפתיחת הליכים והחייב יהיה מחויב בתשלום המזונות כבר עם מתן הצו. השלב השני, הוא שהנאמן שמונה לאותו אדם, יגיש בקשה לבית המשפט/ לרשם ההוצאה לפועל בבקשה להקצבת המזונות בהתאם לנוהלי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. בדרך כלל, תינתן זכות תשובה לזכאי למזונות להשיב לבקשת הנאמן ובה יפורטו צרכי הזכאי למזונות ופרטים נוספים שיסייעו בגובה הקצבת המזונות.

מה קורה כשאין פסק דין למזונות וניתן צו לפתיחת הליכים?

ככל שאין פסק דין למזונות, על הזכאי למזונות לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית דין דתי להוצאת פסק דין למזונות, ולו למזונות זמניים. לאחר מכן, יוכל הזכאי/ זכאית למזונות לפנות לנאמן שמונה לחייב במזונות בכדי שיגיש בקשה להקצבת מזונות לפי סעיף 179(א)(2) לחוק.

מדוע סכום המזונות שנפסק בהליך חדלות הפירעון נמוך מהסכום שנפסק בבית המשפט לענייני משפחה/ בית דין דתי?

מטרתה של הקצבת המזונות היא לאזן בין האינטרסים הנוגדים של הנושים, הזכאי למזונות והחייב עצמו. ייתכן שהסכום שייקצב בהליך חדלות הפירעון יהיה נמוך באופן משמעותי מן הסכום שנקבע על ידי בית המשפט לענייני משפחה. המשמעות היא, שסכום המזונות עשוי לפחות במידה ניכרת כדי לאזן בין הזכאים למזונות לבין זכויות הנושים להיפרע מחובם (עודד מאור ואסף 36 דגני, עמ' 211-208).

האם ההחלטה להקצבת המזונות סופית?

בהינתן שחל שינוי נסיבות, ניתן יהיה לפנות לבית המשפט לשינוי ההחלטה.

יוער, שחייב שלא עומד בתשלום המזונות - זו עילה להגיש בקשה לביטול הליך חדלות הפירעון בעניינו. לעיתים, אי תשלום המזונות על ידי החייב/ חייבת, יכול לפגוע בהכנסתה של זכאי/ זכאית למזונות ולהוביל אותו לפנות להליך של חדלות פירעון.