יצירת חובות לאחר צו הפטר

מחקר מיוחד שנעשה בהוצאה לפועל הוכתר בשם "פרופיל פושטי רגל שקיבלו הפטר מכונס הנכסים הרשמי וחזרו למעגל החובות בהוצאה לפועל" ביקש להתוות תשתית מחקרית ראשונה מסוגה לפיתוח כלי שיקום יעילים מכווני אוכלוסיות שונות, בכדי להימנע מחזרתם של חייבים פושטי רגל לחובות לאחר קבלת צו הפטר בהליך של פשיטת רגל.

במסגרת עבודתי כבא כוח של מנהל מיוחד, נתקלתי לא פעם ב"שחקנים חוזרים", חייבים שקיבלו הפטר ושבו להליך פשיטת הרגל/ הליך חדלות הפירעון בפעם השנייה או השלישית. מחקר מיוחד שנעשה בהוצאה לפועל ופורסם ביום 07.01.2019 , שופך מעט אור על העניין ויש לקוות שמחקרים מסוג זה ייעשו בכדי לשפר את כלי השיקום ומניעת אותם חייבים לשוב להליכי חדלות פירעון.

לענייננו, במחקר מיוחד שעשתה רשות האכיפה והגבייה, שהוכתר בשם "פרופיל פושטי רגל שקיבלו הפטר מכונס הנכסים הרשמי וחזרו למעגל החובות בהוצאה לפועל" מצאו החוקרים מספר ממצאים, שחלקם יובאו להלן:

1. שיעור פושטי הרגל שקיבלו הפטר וחוזרים שוב למעגל החובות הוא גבוה. החוקרים מצאו ש"אחד משני פושטי רגל, אשר קיבלו הפטר לפני עשר שנים, חזר להוצאה לפועל עם תיק אחד שנפתח כנגדו או יותר."

2. מספר פושטי הרגל מקבלי ההפטר מהכונס הרשמי עלה עם השנים.

3. לאוכלוסייה הלא יהודית הסתברות גבוהה יותר לעומת האוכלוסייה היהודית לחזור למעגל החובות בהוצאה לפועל לאחר קבלת ההפטר.

4. לגברים יש הסתברות גבוהה יותר לעומת נשים לחזור למעגל החובות בהוצאה לפועל לאחר קבלת ההפטר (נכון למידע משנת 2016).

5. למי שיש שני ילדים ומעלה, סיכויים גבוהים יותר לחזור למעגל החובות לעומת מי שאין לו ילדים או שיש לו ילד אחד בלבד.

6. לאוכלוסייה הלא יהודית ממוצע השכר עולה ככל שנפתחו נגד החייב יותר תיקים ולאוכלוסייה הלא יהודית ממוצע השכר יורד כאשר נפתחו נגד החייב יותר תיקים.

7. לחייב שמקבל הפטר לפני גיל 36, סיכוי גבוה יותר לחזור לחובות בהוצאה לפועל לעומת חייבים מבוגרים יותר.

8. לחייבים שקיבלו קצבת נכות או קצבת הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי יש סיכוי גדול יותר לחזור לחובות בהוצאה לפועל לעומת חייבים שלא קיבלו קצבאות מהביטוח הלאומי.

9. למי שלא עבד או עבד חלקית הסתברות גבוהה לחזור למעגל החובות בהוצאה לפועל לאחר קבלת ההפטר לעומת מי שעבד.

בעניין ה"שחקנים החוזרים" להליך פשיטת הרגל/ חדלות הפירעון שלא קיבלו הפטר, נתקלתי בעשרות חייבים שההליכים שלהם בוטלו, המתינו תקופת "צינון" של כשנה והגישו שוב בקשה חדשה לקבלת צו כינוס/ צו לפתיחת הליכים. הסיבה העיקרית לביטול ההליכים של אותם חייבים נבע מניצול לרעה של ההליך, קרי, אי שיתוף פעולה עם בעל התפקיד שמונה להם, התנהלות בחוסר שקיפות, אי הגשת דו"חות דו-חודשיים וצבירת פיגורים בתשלום צו התשלומים החודשי (לפני וגם אחרי תוכנית פירעון).

יוער, שהיה ניתן לפגוש באותם חייבים בפעם השנייה (ולמרבה הצער גם בפעם השלישית) הואיל שהכונס הרשמי מינה את אותו בעל תפקיד בהליך הראשון, גם בהליכים החדשים. מעניין יהיה לקרוא מחקר עתידי ביחס לאחוזי ההצלחה של אותם "שחקנים חוזרים" לקבל צו הפטר בפעם הראשונה, וכיצד סיכוייהם לקבל צו הפטר מושפעים מביטולי הליכי חדלות פירעון קודמים. יש לקוות שכלי השיקום הכלכלי יתפתחו בעתיד בהתאם למגמה שביקש המחוקק לעגן בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.