"חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו." 

(סעיף 2 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי).

מה זה אומר?

שיש 2 אפשרויות לפי החוק, שחייב יכול להיכנס להליך של חדלות פירעון ושיקום כלכלי:

1. אם החייב קורס כלכלית ולא יכול לשלם את חובותיו בטווח קצר.

2. אם לחייב יש יותר יותר חובות מסך כל הנכסים שלו.

כלומר, אם אדם או עוסק מורשה או תאגיד נמצא במצב של חדלות פירעון, הוא רשאי לפנות להליך של חדלות פירעון המתנהל לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בכדי להשתקם כלכלית במטרה לקבל צו הפטר (מה שמכונה בסלנג צו "למחיקת חובות").

מי יכול להגיש בקשה לחדלות פירעון (פשיטת רגל)?

1. אדם (או חברה) שנמצא או עלול להימצא במצב של "חדלות פירעון".

2. נכון לשנת 2023, אדם שסכום חובותיו עולה על סך של 53,745 ₪ יכול להגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים (אפשר להגיש גם על פחות אבל מדובר על מקרים חריגים).

הבקשה תוגש אם האדם נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע כדי למנוע את חדלות פירעונו.

אדם שסך חובותיו נמוך מסכום של 161,236 ₪, יכול להגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים לרשם ההוצאה לפועל. 

אדם שסך חובותיו גבוה מסכום של 161,236 ₪, יכול להגיש לבית משפט השלום.

כלומר, אין הגבלת סכום של גובה החובות כדי לפנות להליך של חדלות פירעון.

3. יש לאותו אדם זיקה לישראל (לפחות עונה על תנאי אחד):

• מרכז חייו הוא בישראל בזמן הגשת הבקשה (גר בישראל);

או

• הוא מנהל עסק/ים בישראל;

או

• יש לאדם נכסים בישראל;

מהן 3 מטרותיו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי?

1.     להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב;

2.     להגדיל את שיעור החוב שייפרע לנושים;

3.     לקדם את שילובו מחדש של חייב במרקם החיים הכלכליים.

למעשה, מטרתו הראשונה של החוק היא לאפשר לאדם לפתוח "דף כלכלי חדש" לאחר שנקלע ל"תאונה כלכלית" ובהמשך להשתלב במרקם החיים הכלכליים תוך שמירה על כבודו.

יחד עם זאת, חשוב להדגיש שהמטרה שנייה של החוק היא הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים שהם הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות הפירעון (שהרי בסוף ההליך, ייתכן שהם יאבדו חלק גדול מהחוב והחייב יצא לדרך חדשה מבלי שהם יוכלו לפעול כנגדו). 

לכן, במסגרת הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ממשים את נכסיו של החייב כדי להקטין את הפגיעה בנושים. 

להליך פשיטת הרגל, בשונה מהליך חדלות פירעון היו שתי תכליות מרכזיות. האחת, הגנה על זכות הקניין של הנושים וחלוקה שוויונית של נכסי החייב בין נושיו; השניה, ולא פחות חשובה, היא מתן אפשרות למי שנקלע בתום לב לחובות לפתוח דף חדש בחייו (ע"א 5628/14 יוסף סלימאן נ' סמירה סלימאן, בפסקה 14 (נבו 26.9.2016)).

לכן, יש לשים לב, לכאורה, המגמה בהליך חדלות פירעון היא חיובית יותר מאשר הליך פשיטת הרגל (שכבר לא ניתן לפנות אליו). מטרות חוק חדלות פירעון הן 3 ששתיים מהמטרות (1 ו-3) הן לטובת החייב. 

 חשוב לציין, הלכה יחסית חדשה בדיני פשיטת הרגל קבעה שיש מקרים שהם החייב יהיה פטור מתשלום צו תשלומים חודשי, כך למשל אם מדובר באדם ללא כושר השתכרות, כגון בעלי מוגבלות שהוכרו על ידי המוסד לביטוח לאומי בנכות בשיעור העולה על 75% אובדן כושר עבודה (רע"א 6353-19 אנטולי לשצ'נקו נגד כונס הנכסים הרשמי; רע"א 6999-20 נסים עוידה נגד כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה).

יש לציין שבחוק קיימות אפשרות לשיקום כלכלי של תאגידים ועסקים והמשך פעילותם (תוכלו לקרוא על זה כאן).

מהו הליך של חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל)?

אם אדם נמצא במצב של חדלות פירעון, הוא רשאי לפנות להליך של חדלות פירעון המתנהל לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בכדי להשתקם כלכלית במטרה לקבל צו הפטר (שמכונה בסלנג צו "למחיקת חובות" או "תספורת מחובות").

כשחייב פונה להליך של חדלות פירעון הוא מוכרז כבר בהתחלה כ"חדל פירעון" וזהו הסטטוס המשפטי שלו באמצעות צו לפתיחת הליכים (בעבר, בהליך פשיטת רגל, חייב היה מקבל צו כינוס לנכסיו ובהמשך, ייתכן שהיה מוכרז פושט רגל, הליך שהיה לוקח זמן רב).

הליך חדלות הפירעון מזכיר במידת מה את הליך איחוד התיקים בהוצאה לפועל, בו יחסיו של החייב עם הנושים היו מוסדרים באופן מאוחד לעומת התנהלות פרטנית מול כל נושה ונושה.

כמה זמן לוקח הליך חדלות פירעון?

משך ההליך הוא כ-4 שנים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ועד למועד קבלת צו ההפטר (לקריאה מרחיבה על שלבי הליך חדלות הפירעון לחצו כאן).

מהו צו לפתיחת הליכים? 

צו לפתיחת הליכים (נקרא בעבר בהליך פשיטת הרגל: "צו כינוס") הוא הצו שפותח את הליך חדלות הפירעון והוא השלב הראשון של ההליך (לקריאה מרחיבה על צו לפתיחת הליכים לחצו כאן).

מהן תוצאותיו של צו לפתיחת הליכים?

1. נכסי החייב ישמשו לפירעון חובות העבר שלו ולתשלום הוצאות הליכי חדלות הפירעון;

2. לחייב אסור לשלם חובות שנוצרו לפני מתן הצו לפתיחת הליכים.

3. הקפאת הליכים כנגד החייב וביטול הגבלות שהוטלו על החייב בהוצאה לפועל (הגבלת רישיון נהיגה – מבוטלת).

4. לא יינתן צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שהוטל על החייב לפי סעיף 71 לחוק העונשין או לפי סעיף 129א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982;

5. הממונה ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של החייב.

6. תחל תקופת ביניים עד למתן צו לשיקום כלכלי. במסגרת הצו יחולו על החייב הגבלות שונות.

7. הנאמן יערוך בדיקה כלכלית לחייב (בהליך פשיטת רגל נקרא "חקירה").

מהם שלבי הליך חדלות הפירעון?

4 השנים שלעיל כוללות: 

• כ-30 יום מהיום שהחייב הגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים עד ליום שניתן הצו בפועל על ידי הממונה או על ידי רשם ההוצאה לפועל;

• כ-12חודשים של "תקופת ביניים" ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ועד למתן הצו לשיקום כלכלי לחייב - במהלך תקופה זו, החייב נדרש לעמוד בחובות ובמגבלות שהוטלו עליו בצו לפתיחת הליכים, לשלם צו תשלומים, להגיש דו"חות, ולשתף פעולה עם הנאמן, הממונה ובית המשפט או רשם ההוצאה לפועל; 

• דיון בבית המשפט על מתן צו לשיקום כלכלי ותחילת תקופת השיקום כלכלי שהיא התקופה שממועד מתן הצו לשיקום כלכלי על ידי בית המשפט ועד לסיום הליך חדלות הפירעון. תקופה זו נמשכת נמשכת כ-36 חודשים בה החייב יישא בתכנית פירעון בה ישלם סכום צו תשלומים. ככל שהחייב יעמוד בתכנית הפירעון, יקבל את אישור הממונה שעמד בתקופת השיקום הכלכלי ויהיה זכאי לצו הפטר מחובות העבר (פטור מחובות).

"האותיות הקטנות":

בהליך של חדלות פירעון נבחנת התנהלותו של החייב לפני פנייתו להליך וגם בזמן היותו בהליך.

מצד אחד, חייב שלגביו התגלה חוסר תום לב באחד מהשלבים בהליך - הליך חדלות הפירעון עלול לעלות למסלול של ביטול ההליך עוד לפני שתקיים דיון בבית המשפט וגם לאחריו. 

מצד שני, אם יכולת ההשתכרות של החייב לא עולה על צרכי המחייה הבסיסיים שלו, ואין לו נכסים שניתן לממש ולמעשה אין עוד תועלת בהמשך ניהול הליך חדלות הפירעון, יינתן לחייב צו הפטר לאלתר, ללא תכנית לשיקום כלכלי (כלומר: לאחר כ-12 חודשים, החייב יקבל צו הפטר מבלי לשאת בתכנית פירעון).

ככל שהליך חדלות הפירעון יבוטל, לחייב תיקבע "תקופת צינון" עד שיוכל להגיש בקשה חדשה. אורך התקופה נע בין שנה לעד שנתיים וחצי עד שניתן יהיה להגיש בקשה חדשה למתן צו לפתיחת הליכים. לכן, חשוב לעשות שימוש נאות בהליך (ע"א 8673/13 אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי שהיא שרירה וקיימת גם לאחר כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון וראו: רע"א 663/21). 

לא כל הליכי חדלות הפירעון דומים.

 יש להבחין בין חייבים שיש להם נכסים ברי מימוש לבין חייבים שאין להם זכויות או נכסים משמעותיים למימוש.

את כל האמור לעיל, יש לסייג ומומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום חדלות הפירעון כדי לעשות "תיאום ציפיות" לחייב בין הפרסומים השונים שרצים ברשתות החברתיות בימים אלה, לבין הנסיבות הפרטניות של החייב (להמשך קריאה: מיתוסים על הליך פשיטת רגל/ מיתוסים על הליך חדלות פירעון). 

לטעמי, תיאום ציפיות שכזה הוא בגדר חובה, ויאפשר לחייב לקבל תמונה ריאלית ביחס למה עלול לקרות אם יפנה להליך של חדלות פירעון. 

כמו כן, חשוב להבין שצו הפטר לא יימחק בהכרח את כל החובות של החייב כגון: חוב מזונות, חובות שנוצרו במרמה וקנסות פליליים. 

לכן, חשוב לקבל הסבר מקיף ולהתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום חדלות הפירעון.