צו תשלומים 0 ש"ח
רע"א 6353/19 אנטולי לשצ'נקו נ' כונס הנכסים הרשמי
עו"ד עמרי אושינסקי בעל ניסיון רב בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי של חייבים בהקיפי חובות נמוכים וגבוהים.
בפסק דין לשצ'נקו, בית המשפט העליון קבע שלא ניתן לקבוע שחייב ישלם צו תשלומים אם הכנסתו החודשית היא רק גמלת הביטוח הלאומי, לאור הוראות סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה - 1995.
פסק הדין, שנחשב להלכה מחייבת של בית המשפט העליון, מתייחס למצב בו החייב נעדר יכולת השתכרות (חלקית או מלאה) והכנסתו היחידה היא גמלת הביטוח הלאומי, שנועדה לצורך קיומו הבסיסי.
בעניין לשצ'נקו, החייב היה בהליך פשיטת רגל והיה מוכר בדרגת אי כושר בשיעור של 100% והכנסתו היחידה הייתה מקצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי בסך 3,208 ש"ח ומסיוע בשכר דירה בסך 770 ש"ח. עקב כך שלשצ'נקו נעדר כושר השתכרות עתידי, בית המשפט העליון קבע שלשצ'נקו יהיה פטור מלשלם תשלומים עיתיים.
פסק דין לשצ'נקו "תופס" גם בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי (שהחליף את פשיטת הרגל בשנת 2019).
לכן, חייב שיפנה להליך של חדלות פירעון במצב של לשצ'נקו (ולא משנה מה גובה החובות שלו), יהיה פטור מתשלום צו תשלומים.
יחד עם זאת, סיפור של כל אדם הוא שונה, ולכן יש לקבל ייעוץ משפטי טרם הסתמכות על פסק דין לשצ'נקו.
קראו על ההתפתחות של פסק דין לשצ'נקו:
רע"א 6999/20 נסים עוידה נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה
בשנת 2021, הגיע לפתחו של בית המשפט העליון ערעור ברשות ששמו ייקרא "פסק דין עוידה".
החייבים הם בני זוג נשואים המנהלים משק בית משותף, ומגדלים שלושה קטינים.
החייב הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כבעל נכות רפואית ומוגבלות בניידות בשיעור של 100% לצמיתות, והוא מקבל קצבאות שונות.
בשל קשיים כלכליים, החייבים הגישו בקשות להכריז עליהם כפושטי רגל, וניתן צו כינוס לנכסיהם.
לחייב ניתן צו תשלומים בסך 1,800 ₪ ולחייבת בסך 200 ₪.
המנהל המיוחד בקשה לביטול הליך פשיטת הרגל.
החייבים טענו שיש להחיל את הלכת לשצ'נקו על החייב כמי שנעדר כושר השתכרות ושכל הכנסתו היא מגמלאות מל"ל ולפטור אותו מתשלום חודשי לקופת פשיטת הרגל החל מיום מתן צו התשלומים.
בית המשפט העליון פסק שיש להחיל את הלכת לשצ'נקו על עוידה החל ממועד מתן צו התשלומים בעניינו, תוך קביעה מה ייעשה בכספים שעוידה העביר לקופת פשיטת הרגל לפי צו תשלומים שבוטל רטרואקטיבית;
בנוסף, בית המשפט העליון פסק שאם ההכנסה של בן זוג של החייב הינה מוגנת, לא מתחשבים בה כהכנסה פנויה של התא המשפחתי של החייב לצורך חישוב גובה צו התשלומים שיש להטיל עליו (!).
"בהלכת לשצ'נקו נקבע כי במצב שבו לחייב בפשיטת רגל אין כל הכנסה פרט לגמלה מוגנת לפי סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי, אי אפשר לחייבו בתשלום עתי לפי פקודת פשיטת הרגל. ודוק, כלל זה חל רק במקרים שבהם החייב נעדר כושר השתכרות, שאלמלא כן, מוטלת עליו החובה למצות את כושר השתכרותו, כחלק מחובתו להתנהל בתום לב במסגרת הליך פשיטת הרגל;"
"אשר לדינם של כספים שכבר הועברו על ידי החייב לקופת פשיטת הרגל לפי צו תשלומים שבוטל רטרואקטיבית – במקרה שבו הכספים טרם חולקו לנושים, יש להשיבם לחייב; במקרים בהם הנושים כבר קיבלו את חלקם מקופת הכינוס, הרי שאינטרס ההסתמכות שלהם הופך להיות חזק ובעל משקל ממשי, באופן המצדיק הימנעות מהחלה רטרואקטיבית של הלכת לשצנ'קו..."
"אשר לשאלה כיצד משליך פטור מתשלומים עתיים לחייב מכוח הלכת לשצ'נקו על צו התשלומים בעניינה של חייבת המנהלת עמו משק בית משותף, אמנם תשלום עתי המושת על חייב יכול להתבסס על "משכורת, שכר או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה" ובתוך כך, נוהגים בתי המשפט להשית תשלומים עתיים אף על בסיס הכנסות של בני משפחה אחרים בתא המשפחתי של החייב, שעמם הוא מנהל משק בית משותף. ואולם, אם ההכנסה של בן זוגו של החייב היא הכנסה מוגנת, הרי שאין מקום להתחשב בה כהכנסה פנויה של התא המשפחתי של החייב לצורך חישוב גובה צו התשלומים שיש להטיל עליו..."
לקביעת פגישת ייעוץ ללא התחייבות חייגו עכשיו:
058-747-1234
100% ליווי אישי ומקצועי ברמה הגבוה ביותר עד לסיום החובות
אולי יעניין אותך: