שינוי תכנית פירעון


תקציר: לבית משפט של פשיטת רגל יש שיקול דעת רחב. צו בענייני פשיטת רגל הוא לעולם לא סופי, בשונה מפסק דין של בית משפט בהליך אזרחי רגיל, ולכן, תמיד אפשר לבקש לשנות אותו.

מתי בית המשפט יעיין מחדש בצו שנתן, כמו תכנית פירעון מותנית?

בדרך כלל, בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו לעיין מחדש בהחלטותיו במצב שנולדו נסיבות חדשות ובלתי צפויות, או טעות טכנית ביחס למצב הדברים שהיה נכון למועד מתן הצו המקורי.

באופן מעשי, מספר לא מבוטל של תכניות הפירעון שנקבעות לחייבים, נקבעות בהסכמה של החייבים.

בית המשפט העליון קבע שכשחל שינוי נסיבות במצב החייב על השינוי להיות משמעותי כדי להצדיק עיון חוזר בתוכנית פרעון שאושרה בהסכמה, כי מדובר בהחלטה חשובה בהליך המצריכה סיבה כבדת משקל שתצדיק עיון מחדש (ראו רע"א 8036/19 הכנ"ר נ' מאיר זגריזק (נבו, 20/2/2020).

אז, מה קרה בפסק דין זגריזק?

החייב הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי וביקש שישנו את תכנית הפירעון שנקבעה לו בסך של 1,030,000 ₪ לסך 650,000 ₪.

חובותיו של החייב עמדו על כ-1,600,000 ₪ והחייב טען שתכנית הפירעון שלו נקבעה תחת ההנחה כי שווי הדירה שבבעלותו הוא כ-2,200,000 ₪.

לכן, החייב הסכים לתכנית הפירעון (60 תשלומים חודשיים בגובה 5,500 ש"ח והיתרה בסך 700,000 ₪ תשולם ממקורות שונים ממקורותיו ואם לא יצליח, ימכור את דירתו).

לאחר אישור תכנית הפירעון, החייב ניסה למכור את הדירה וגילה שלכל היותר, הדירה שווה כ-1,600,000 ₪ בניגוד ל-2 חוות דעת שמאיות לפיהן הדירה שווי הדירה הוא לפחות כ-שני מיליון שקלים.

לכן, החייב טען שגילוי שיוויה ה"אמיתי" של הדירה מהווה שינוי נסיבות המצדיק שבית המשפט יעיין בתוכנית הפירעון מחדש. בין היתר, החייב טען שהוא לא יוכל לעמוד בתכנית הפירעון ללא מכר הדירה, ואילו מכירתה במתכונת הנוכחית של תכנית הפירעון תשאיר אותו מחוסר כל, וללא יכולת לרכוש דירה חלופית בתום ההליך.

שינוי תכנית פירעון

"נסיבות חדשות ובלתי צפויות, או טעות טכנית ביחס למצב הדברים שהיה נכון למועד מתן הצו המקורי."

מהי הדרך הנכונה לשינוי תכנית פירעון? מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום חדלות הפירעון ולבדוק טרם הגשת בקשה לשינוי תכנית הפירעון, האם יש עילה לשינוי תכנית הפירעון? ואם יש עילה, מהי הדרך הנכונה להוכיח את השינוי כדי שבית המשפט ייטה לקבל את הבקשה?

בית המשפט העליון דחה את בקשתו של החייב והסתמך על נימוקיו של בית המשפט המחוזי ואימץ את המתווה שהציעה הכנ"ר לפיו החייב יפנה לבית המשפט המחוזי להגדלת צו התשלומים החודשי:

עמדת הכנ"ר:

"עמדת הכונס הרשמי היא כי לא נפל דופי בהחלטת בית המשפט קמא, וכי אין בטענות המבקש כדי להקים עילה לשינוי סכום ההחזר שנקבע בתכנית הפירעון. תכנית זו נקבעה בהסכמת המבקש, כאשר הטענה כי מכירת הדירה תותיר בידיו סכום נמוך מזה שסבר תחילה איננה מצדיקה התערבות. זאת, בשים לב לכך שתכנית הפירעון איננה מטילה על המבקש חובה למכור דירתו. לשיטת הכנ"ר, בנסיבות העניין ניתן לכל היותר לשנות את מתווה תכנית הפירעון. לכך הוסיף שלדידו ניתן להעלות את צו התשלומים של המבקש לסכום שינוע בין 7,500 ל-10,000 ש"ח בחודש, כאשר ביתרת התשלום יישא המבקש ממקורותיו (בין היתר, באמצעות מימוש נכסים אחרים הקיימים לו). הנאמנת בתיק הצטרפה לעמדת הכנ"ר על נימוקיה."

נימוקי בית המשפט המחוזי עליהם ערער החייב:

"ראשית, טענות המבקש ביחס לדירה אינן מהוות נסיבות חדשות המצדיקות עיון מחדש בהפטר המותנה. לפני בית המשפט לא באו נסיבות שלא ניתן היה לבדוק עובר למתן ההפטר המותנה: למבקש הייתה הזדמנות להגיש חוות דעת שמאית, וככל שטעות נפלה בחישוביו טרם הסכים לתכנית הפירעון, אין לו להלין אלא על עצמו;

שנית, תכנית הפירעון לא נסמכה אך על זכויות המבקש בדירה, אלא היא מגלמת את כלל הכנסות התא המשפחתי שלו. לאור הכנסות אלו, צו תשלומים הולם בעניינו היה נע בין 7,500 ש"ח ל-10,000 ש"ח, אשר היה מעשיר את קופת הכינוס בסכום של בין 500,000 ש"ח ל-600,000 ש"ח בתום 60 החודשים מיום מתן ההפטר המותנה. במצב דברים זה, אף אם המבקש היה מוכר את דירתו ב-1,600,000 ש"ח היה נותר בידיו סכום עמו, לטענתו, התכוון לרכוש מקום מגורים חלופי;

שלישית, תכנית הפירעון אינה מורה למבקש למכור דירתו, אלא מורה כי ישלם לקופת הכינוס 1,030,000 ש"ח. מכר הדירה לצורך עמידה בתשלום זה היה פרי יוזמתו של המבקש. בנוסף לדברים אלו עמד בית המשפט על טענות הנאמנת ביחס למחדלי המבקש בהליך, לנסיבות שהביאו ליצירת חובותיו, וכן על התנהלותו ככלל, אשר מעידה כי לא הפנים את חובותיו במסגרת הליך פשיטת הרגל."

לסיכום, ניתן לשנות תכנית פירעון.

אבל, חייב המבקש לשנות את תכנית הפירעון צריך להגיש בקשה מבוססת נתמכת באסמכתאות המעידות על השינוי שחל במצבו.

לדוגמה: חייב שתכנית הפירעון נקבעה לו על סמך פוטנציאל ההשתכרות שלו או על סמך השתכרותו בפועל, ולאחר מכן, חלה הרעה משמעותית במצבו הרפואי, יידרש להציג אסמכתאות המעידות על השינוי. במקרה כזה, לכאורה, יש טעם להגיש בקשה לשינוי תכנית הפירעון.

דוגמה שניה: אם חייב השתכר שכר גבוה כנהג משאית, פוטר מעבודתו, ולאחר מכן החל עבודה חדשה בסופרמרקט בשכר מינימום, לא תהיה לו עילה לטעון שעקב הרעה בשכר יש לשנות את תכנית הפירעון וזאת מכיוון שחלה על החייב חובה למצות את פוטנציאל השתכרותו.

מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום חדלות הפירעון ולבדוק טרם הגשת בקשה לשינוי תכנית הפירעון, האם יש עילה לשינוי תכנית הפירעון? ואם יש עילה, מהי הדרך הנכונה להוכיח את השינוי כדי שבית המשפט ייטה לקבל את הבקשה?


לקביעת פגישת ייעוץ ללא התחייבות חייגו עכשיו:

058-747-1234

100% ליווי אישי ומקצועי ברמה הגבוה ביותר עד לסיום החובות

אולי יעניין אותך:

האם יש בושה בהליך פשיטת רגל/ חדלות פירעון?


בחירת עורך דין לחדלות פירעון

עורך דין לפשיטת רגל